Zeichen-und Malwoche mit Lore Herman 1985

ציורים של אמא שקיומם נתגלה רק לאחרונה .

ציורים של אמא ליאורה הרמן שקיומם נתגלה רק לאחרונה .

בילדותנו היינו נוסעים לחגוג את החגים בקבוץ עין חרוד

אצל זרבבל גלעד ושושנה בת דודה של אבא גבי ,

 חגים בקיבוץ של אז בעמק יזרעאל היו עבורי ארועים מכוננים חבור טבע אדם . 

עכשיו בציורים האילו מוצא עצמי מתחבר לימים האילו של תום .

 שנה טובה 

שנסכים לחוות את הילד שבנו .

תמונות מהארון

מציורי אימי ליאורה הרמן , בורכנו .

במציאות כמו בציור מה שנשים יהיה .

שבת שלום שנה טובה

הרבה אהבה

ירושלים של פעם

לימדה אותי על קו של אור טעם, ודמיון.

אמא שלי נולדה במאי .

כבר הרבה שנים נמצאת במקום אחר שאין לי ממש גישה אליו .

המילים הטובות שאמרה לי נשארו כאן איתי , כמו גם הציורים שלה . 

המוני אנשים אילמים במגירות על מגירות של רישום וצבע. 

לימדה אותי על קו של אור טעם, ודמיון. 

על הנסתר שבדברים.

תקשיב ללב לא רק למילים.

מתוך הפייסבוק :

‏‎Oso Bayo‎‏, ‏‎Yaron Fishman‎‏, ‏‎Tamar Bialik‎‏ ו-‏‏117‏ אחרים‏ אוהבים את זה.

Michal Markman :" רק ללב ותראה איך היא כאן בזכות נפלאה של כשרונה"

Frida Sasson :" נינו יקר...בשבילך (יואל הופמן)"

Frida Sasson :"תודה רבה נינו."

Nino Herman :"תודה רבה לך פרידה יקרה"

רחל ורטמן :" הורים כל עוד הם חיים ומספקים אצרכינו, לא כל כך שמים לב אליהם, הם דבר מובן מאליו, וזה ממש בסדר, כי זה הזמן שלהם לארגן את עצמם לחיים. רק שהורה הולך לעולמו, רק אז באים הזכרונות והשאלות שהחמצנו לשאול, וזה דרכו של עולם..."

Vered Navon :" אמא שלך ממשיכה לחיות דרכך... גם אמא שלי נולדה במאי, ב15 במאי. 

הרישום ששיתפת כל כך מקסים. יהי זכרה ברוך."

Frida Sasson :" נינו יקר, ראיתי שאי אפשר להגדיל...אבל היה לי צורך "לשים אותה" כאן באמצעות הרישום,באופן מוחשי ..."

Nino Herman :" זו סבתא שלי פאולה הרמן"

Haya Ravinsky-Mandelbaum 9/5/1921

Frida Sasson :" בחרתי, ולא ידעתי..."

Orly Swisa :" איזה יפה..."

Orit Marom:" נינו יקר, מרחבי הלב פרושים גם בציורים הפיוטיים של אמך. והם כל כך נאיבים ואנושיים, עבודותיה מזכירות את שלך."

Arnon Orbach :" מרגש"

עמית רייכר:" כמה יפה כתבת עליה וכמה עדינות אוהבת במילים."

Sima Luvitch

Yaira Yasmin:" מרגש מאוד ויופי של רישום. למה לא תעשה תערוכה לזכרה?"

תל אביב שנות השבעים

הגיעה העת לשוב לציורי אמא , רגישות, לב אוהב, כשרון מרחבי הרשת מאפשרים
להמשיך ולהציג עבודות נפלאות שלה שמצויות בידינו ומשמחות עיני רבים כל כך ,
שבוע טוב.

Shoula Kessary‎‏ : " ליאורה הרמן המנוחה ציירה את תל אביב בשנות השבעים.  ציור משובח מלא חיים"

דניאל כרמלי : "מקסים"

חגית בק :  "מזכיר את יוחנן סימון"

שולה לויטל : "חגית, הייתה בי אותה תחושה"

הדייגים

אהבה לנופי בני אדם

ליאורה הרמן 26 שנים חלפו .

 אמא נמצאת איתי ביום יום בלב ביצירה באהבה ל"נופי בני אדם" .

מניח כאן עבודה ,קליפ מעיתונות ,ועמוד מספר אורחים מתוך תערוכה בגלריה "עתיד" בירושלים 1972 .

"הצעירים מוחאים כף, חנה ורפי מילר ".

.."לורה תמונותיך בתערוכה זו נראות בעיני כאנשים בחגיגה , יש בהן אור אומץ ומשרות מצב רוח טוב , יש בהן אופטימיות ודוקא באופן מיוחד התרשמתי מן הצעירים שמשמשים נושא חוזר בעבודתך , יש בהם סימנים של מבוכה וחיפוש , היה טוב לנוער לבוא לראות את עצמו "

מרדכי אבנון .

Hanna Miller :"לורה הרמן אשה נהדרת , תמיד עם חיוך
עושה טוב בנשמה , הורישה את אופיה
החיובי הטוב האופטימי לשני ילדיה
תמיד אהבתי לבוא לבית החם התרבותי
המחבק ברח׳ הבאר 4 ,
וכמובן הציורים , ספרי האומנות , והאווירה הנפלאה , פתחו בפני דלת לעולם שאני נמצאת בו עד היום , ומודה
למזל שנפל בחלקי להכיר את לורה , גבי
יהודית ונינו."

תיכף אשוב

אמא שלי הציירת ליאורה הרמן אהבה לצייר מאבנים שאספה בחוף הים 

אמא עולה  ושבה  קשרי לב , זכרון גוף .

"תיכף אשוב" יצירתה החדשה והקסומה של איריס ארז הפגישה אותי עם זוג מקסים 

מהחיים אילה ואופיר ,שרגעים רבים ברקוד הדהדו לשם לציורי אמא .

יש ביחד שלהם סינכרון מופלא מעודן אילה ואופיר זוג גם בחיים .  הלכתי למופע שלהם עבודה נפלאה של יחד 
 התאהבתי ביקשתי להמשיך לחדרי החזרות . 

איריס ארז רקדנית כוראוגרפית חברה יקרה פתחה בפני את מאחורי הקלעים , של "תיכף אשוב " יצירתה החדשה 
אני אוהב את היצירות שלה המרובדות שכבות שכבות של ממדים .  וזו החדשה יש בא עידון ודיבור על אהבה זוגיות שמתגלה לאורך מופע 
שנוגע בכל עיר ,יחד ,לבד , מרוץ ,פחד אהבה ותום.  הכל על מצע מעודן וטהור שמביאים אילה ואופיר .

סלון ביתנו הגדול ברמת גן היה גם הסטודיו של אמא

חוגי הציור בוילדהאוס שבשוויץ 

....סלון ביתנו הגדול ברמת גן היה גם הסטודיו של אמא ,

 פעמיים בשבוע  גלגלגנו את השטיחים , והעמדנו שולחנות /חמורים שאבא בנה'

 ממלאים קופסאות שימורים ריקים במים כהכנה לחוגי ציור לילדים ומבוגרים '

שנות השישים ואני ילד שסופג את בית ספר של החיים והאומנות ,

שנים אחרי לימדה חוגים בשוויץ שם גם הציגה בגלריות ...

על גדות הנהר

ליאורה הרמן פינטוס 1921-1989 "על גדות הנהר " 

הציור משתתף בתערוכה ה-15 של בנק הפועלים,

למען הוועד למלחמה באיידס ישראל.

התערוכה פתוחה לציבור הרחב ביום שבת ה-22.02.14

בבניין ההנהלה של בנק הפועלים.

רח' יהודה הלוי 63, תל אביב. הזמנה מצורפת.

"תום וצבעוניות של פעם שהייתי רוצה לברך שנפגוש כמותה".

"האדם החופשי שמח מכלום / הוא מתענג על עצם הקיום ".



אתמול מצאתי ציור של אימי הציירת ליאורה הרמן קטן כזה שאפשר לסרוק,

רציתי לשתף אותו איתכם לחג כברכה לשנה החדשה שבפתח,

הציור יש בו תום וצבעוניות של פעם שהייתי רוצה לברך שנפגוש כמותה .

הלכתי לישון עם רצון בלי מילים ברורות מלוות.


בבוקר התקשרה חברה לומינה אום , הפנתה אותי לשיריה , ומצאתי את התום והיופי והלב


וביקשתי רשותה לחבר וברשותכם הנה הציור ושיר של לומינה.

חג שמח.






" האמת פשוטה - אין מה לעשות / לא נדרש דבר על מנת להיות ./ האדם החופשי שמח מכלום / הוא מתענג על עצם הקיום."


Lumina OM

 מתוך הפייסבוק  Nino Herman

Chen Ophir איזה יופי

Gily Levy מקסים

Shaul Nameri מקסים צבעי מים ורישום חופשי אהבתי מאוד .נינו התפוח נופל לא רחוק מהעץ

Rafi Mann מרהיב. שנה טובה.

ענת נוי עזריאלי WOW הציור יפייפה והשיר גם!

Ora Lafer-mintz נינו יקר, שתהיה שנה של תום ויופי פשוט

‏ גורית אנטופולסקי אוהבת את החיבור ואת עידן התמימות שמוצא ביטוי בציור, שנה טובה נינו

Ma'ayan Alexander שנה טובה, לך ולכל היקרים לך

Tami Zilberg ציור מקסים  גנטיקה טובה שנה נהדרת לך וליקרים לך, נינו.

Neta Shohet יפהפה! שנה טובה!

Chava Mamou ציור ציור, עוד הזדמנות לברכת שנה טובה.

Lumina Om זה כזה ציור מתוק ומאיר! כשהדממה מדברת עפים ניצוצות של השראה

Rafi Sela אוי כמה חבל.... אהבתי אותה כמו אמא....

זה לא געגוע ונוסטלגיה -זה חיבור אחר חדש .

אחרי יום שלם של חיים בכאן ועכשיו  מפגשים מרתקים . הלכתי לעשות קמבק לכמה מציורי אמא  ליאורה הרמן  דרך חיבור לדיבור של  סבא  הוגו הרמן  אבא של אבא שלי .

הם לא הכירו אחד את השני , אמא עלתה לארץ ב1946 לאחר המלחמה  וסבא נפטר בירושלים ב1940

מאד מענין מה היה נפתח עם אמא היתה יודעת על נפשו הרומנטית של סבא , מהמעט ששמעתי ממנה 

ומאבי  עלתה דמות כל כך שונה ממה שגיליתי שנים אחרי בכתבים , בציטוטים , כמו משהו בי לא ויתר

על הרצון לחקור את דמותו  של סבי .

עכשיו בליל קיץ זה  2013  עלה בי רצון לחבר בינהם דרך היצירות,  מתוך כתבה מ"הארץ"

על סבא  וספרו אביא ציטוטים  אשים הכל בבלוג שהקמתי לאמא ,  היכולת המופלאה הזו להמשיך להוציא לאור את יצירות אמא ,סבא  לחבר חיבורים  רלוונטים לכאן ולעכשיו  מרתקת ,  הטכנולוגיה הזו הזמינה כל כך , כמו מזמינה

ליצור  זה לא געגוע ונוסטלגיה , זו אפשרות להתבונן רגע לתוך העבר ולקחת אותו להווה בחיבור אחר חדש .

מתוך מאמר ב"הארץ"   "זכור את פלשתינה ואותנו לטובה" - ענת פינברג.

...."הוגו הרמן, שנולד ב-1887 בחבל מוראביה שבמזרח צ'כיה, היה אחד המנהיגים הבולטים של ציוני בוהמיה ועורכו הראשי של ביטאון ציוני פראג "Selbstwehr" (הגנה עצמית). באוניברסיטות של וינה ופראג למד רומאניסטיקה ופילולוגיה גרמנית והיה פעיל באגודת הסטודנטים היהודים "בר כוכבא". בשנים 1913-1914 ערך את ה"יודישה רונדשאו", ביטאונם הידוע של תומכי הציונות בגרמניה"...






..."ארץ ישראל שמציג הרמן בספרו היא ארץ מופלאה ובה אנשים נפלאים, יהודים כערבים. בתל-אביב, העיר שצמחה כ"פלא בגבעות החול", מבלים יהודים בבתי קפה בתום יום עבודה. לעת ערב מגיעים בכרכרות ובמכוניות מיפו האפנדים הצעירים, "נוער הזהב הערבי", כדי לבקר בקזינו, להאזין למוסיקה וללגום בירה. "מנורות החשמל דולקות ונער נושא עיתונים מכריז ללא לאות: ?הארץ'. ?הארץ'. ואני שוכח לרגע שזה שמו של עיתון יומי ומבין: הארץ, הארץ! זוהי הארץ, הארץ המוזרה, הנפלאה, הקדושה, הישנה, הארץ השוקקת חיים, הארץ ההפכפכה הנושמת יצירתיות, ארץ התחייה שלעולם לא תוכל למצותה".....




"....מפתיע לגלות את יחסו של הרמן לערביי פלשתינה. "עלינו להבין שהעם הזה אוהב את הארץ כמונו, באהבה לגיטימית. עתידנו תלוי במידה מרובה בפתרון הבעיה שאני מסרב לכנות השאלה הערבית - שכן מדובר כאן גם בשאלה היהודית - ומכנה שאלת השכנות. לא מדובר בפתרון רדיקלי, כי אם בפתרון של הבנה, ידידות ואנושיות."....

ליאורה הרמן , בשוק  32X48  טכניקה מעורבת  1969.

ליאורה הרמן   1971  אבו גוש טכניקה מעורבת

"חנוך יוצר לאמנות" אתמול מצאתי אותו כרטיס הביקור של אמא .

.. אתמול מצאתי אותו מצהיב קצת הודפס בשנות השישים  ובאמת זו היתה אימי מחנכת של חוכמת הלב ששילבה יצירה ואמנות בכל.

חיבורים של מעבר לגבולות הזמן והמרחב

בימים אלה נמצא בחנויות "בת של רב", ספרה הראשון של אביגיל גרץ, שראה אור בהוצאת "אבן חושן". על שער הספר ציור של נערה צעירה. אביגיל היא רעיית בננו איתן, וזכינו לקבל את אחד העותקים הראשונים שלו, עם הקדשה מרגשת. וכך כתבה אביגיל: "נינו ותחיה יקרים, שמחה מאד לתת לכם את הספר הראשון שלי שהכריכה שלו יקרה לי מאד ומאחדת אותנו ואת הסיפורים שלנו עוד קצת ובעוד רובד מיוחד, כמו שהקשר שלי עם איתן היה ברור וייחודי די מהתחלה, כך התמונה של לורה היתה ברורה ומדויקת בשביל הסיפור שלי ...". לורה הרמן-פינטוס, אמי, היא הציירת שהנציחה לפני שנים רבות את הנערה, זו שדמותה התגלגלה עכשיו אל הספר החדש. כשחיפשה אביגיל את הדמות שתופיע על השער, נוצר מפגש קסום: מתוך מאות הציורים שהותירה אמי צצה ועלתה הנערה וגילתה עצמה לאביגיל, שבתה את עיניה ואת ליבה. את זה אני רוצה לעטיפה של הספר שלי, ידעה אביגיל. אני זוכר את הנערה שציירה אז אמא. אני עצמי הייתי אז בגיל זה. ועכשיו, כשהחזקתי את הספר החדש בידי, החזיר אותי הציור לימים ההם. לרגע יכולתי לראות בדמיוני את אביגיל כנערה מתבגרת. עדיין לא הספקתי לקרוא את הספר, אבל רק מראה הנערה על העטיפה הוא עבורי סיפור מרגש בפני עצמו. אמא כבר איננה איתנו שנים רבות. אבל היא ממשיכה להשפיע על כולנו, מעבר לגבולות הזמן והמרחב. החיבור הזה, הנוגע ללב, בין הציור של אמא לספרה של אביגיל מחזק את האמונה שבי, את מה שאני חש כבר שנים: כל הדברים קשורים בשרשרת מדהימה, שנראית לנו לעתים כצירופי מקרים ארעיים. כי שום דבר איננו מנותק ממה שהיה וממה שיהיה.

הומא'ז לאמא ליאורה הרמן 1921 1989

 יצירה סקנוגרפית  משותפת  שנעשתה בסטודיו שוקי קוק  2012

יצירה שמפנה מקום במגירות ,בחדרי הלב.

הבית שלנו מכיל גם את הורינו , סוג של דיאלוג עבר הווה עתיד,

 הרבה זמן אני מתהלך עם דימויים ומחשבות איך ליצור מכל שרשי הדברים הללו יצירה .

 להדהד מעבר לזמן .

 האפשרות לסריקה תלת מימדית בהובלתו הרגישה והמקצועית של שוקי קוק אפשרה להוציא מהדמיון לפועל יצירה משותפת.

על שולחן הסריקה שבסטודיו החל להרקם מיצב , מתוך אוסף מגוון של חפצים מעולמה של אמא שהבאנו בארגזים.

 לצד שוקי היו במלאכת הרקמה הזו גם תחיה רעייתי ויהודית אחותי,

 היצירה ביחד היא חויה וכל אחד נדרש לגמישות והסכמה ללכת עם דגשים כאלה או אחרים.

בדיעבד גם נחשף רצון עמוק משותף לאפשר למתבונן לקלוט משהו מהמהות של אמא שהוא סך ההקשרים של כולנו.

יצרנו קובץ דיגיטלי שמכיל משהו מסיפור חיים שלם.

מתוך שהאיכות פנטסטית ניתן לעשות חיתוכים נוספים בתוך השלם .

ועוד זוית ,הורי תרמו את גופם למדע , מקום קבורתם לא נודע על פי בקשתם.

בנינו להם פינה קטנה עם אבן בטרסות שלנו בנטף שבהרי יהודה .

בסיפור היצירתי הזה אנחנו גם כמו מניחים מייצב וירטולי על מצבה שאינה קיימת .

 מתוך הפייסבוק :Nino Herman

Judith Parnass זה קסום. האם בית ההורים היה ברמת גן?
 מרים פלשמן איזה יופי של תמונה! מעורר השראה
 Nino Herman תודה אכן הבית היה ברחוב הבאר ברמת גן
 Judith Parnass היינו שכנים, הכרתי את הוריך, אנשים כל כך מיוחדים, נכון, אמך היתה ציירת, כנראה אמן אמיתי... Nino Herman אכן אנשים והורים מיוחדים , אמנים , כל אחד בדרכו. תודה לך .
Milly Buzaglo-Por מרחיב את הלב! ובאותה נשימה מכווץ אותו, כי פוגש אותי במקומות מדויקים מאוד בימים אלה ומציף ונוגע... תודה רבה
טל מוזס נינו.. אפשר להרגיש דרך ליבך ועינייך עד כמה מיוחדים הם היו. זכיתם כולכם:)
 Ronit Binder-Artist מרגש מאד ,מראה של העבר ההוה והעתיד
Mossi Armon מרגש
רחלי גיל פרקול אמירה נהדרת,מלאת משמעות!

ליאורה הרמן - אישה - טכניקה מעורבת - יצירה שנמכרה בתערוכת באמנות ישראלית 2012

יצירה של ליאורה הרמן שנמכרה בתערוכת   אמני ישראל 2012 http://www.artisrael.org.il/Artwork2012-10319-

1970 לורה הרמן מציירת באבו -גוש

 לאחרונה במסגרת ההכנות לתערוכת "בין נטף לפלורנטין " שניפתחה ביום רביעי  ה11.5.2011 במוזיאון ארץ ישראל בת"א, הלכתי לחפש בארגזים הישנים חומרים שצילמתי ובין היתר מצאתי שיקופית של אמא מסוף שנות השבעים
מציירת באבו גוש מוקפת נערים מקומיים שמסתקרנים להתרחשות .אמא ציירה המון בחוץ אהבה מאוד לצאת מחוץ לביתה בר"ג , אבא  גבי התמסר כולו למלאכת הלווי הנהיגה , ואח"כ להכנת המסגרות ותליית התערוכות שקיימה בגלריות בארץ ובשוויץ.

אהבת האדם

שדרות רוטשילד

שדרות  רוטשילד  שנות השבעים ליאורה הרמן