יום חמישי, 20 בדצמבר 2012

חיבורים של מעבר לגבולות הזמן והמרחב

בימים אלה נמצא בחנויות "בת של רב", ספרה הראשון של אביגיל גרץ, שראה אור בהוצאת "אבן חושן". על שער הספר ציור של נערה צעירה. אביגיל היא רעיית בננו איתן, וזכינו לקבל את אחד העותקים הראשונים שלו, עם הקדשה מרגשת. וכך כתבה אביגיל: "נינו ותחיה יקרים, שמחה מאד לתת לכם את הספר הראשון שלי שהכריכה שלו יקרה לי מאד ומאחדת אותנו ואת הסיפורים שלנו עוד קצת ובעוד רובד מיוחד, כמו שהקשר שלי עם איתן היה ברור וייחודי די מהתחלה, כך התמונה של לורה היתה ברורה ומדויקת בשביל הסיפור שלי ...". לורה הרמן-פינטוס, אמי, היא הציירת שהנציחה לפני שנים רבות את הנערה, זו שדמותה התגלגלה עכשיו אל הספר החדש. כשחיפשה אביגיל את הדמות שתופיע על השער, נוצר מפגש קסום: מתוך מאות הציורים שהותירה אמי צצה ועלתה הנערה וגילתה עצמה לאביגיל, שבתה את עיניה ואת ליבה. את זה אני רוצה לעטיפה של הספר שלי, ידעה אביגיל. אני זוכר את הנערה שציירה אז אמא. אני עצמי הייתי אז בגיל זה. ועכשיו, כשהחזקתי את הספר החדש בידי, החזיר אותי הציור לימים ההם. לרגע יכולתי לראות בדמיוני את אביגיל כנערה מתבגרת. עדיין לא הספקתי לקרוא את הספר, אבל רק מראה הנערה על העטיפה הוא עבורי סיפור מרגש בפני עצמו. אמא כבר איננה איתנו שנים רבות. אבל היא ממשיכה להשפיע על כולנו, מעבר לגבולות הזמן והמרחב. החיבור הזה, הנוגע ללב, בין הציור של אמא לספרה של אביגיל מחזק את האמונה שבי, את מה שאני חש כבר שנים: כל הדברים קשורים בשרשרת מדהימה, שנראית לנו לעתים כצירופי מקרים ארעיים. כי שום דבר איננו מנותק ממה שהיה וממה שיהיה.


יום חמישי, 14 ביוני 2012

הומא'ז לאמא ליאורה הרמן 1921 1989

 יצירה סקנוגרפית  משותפת  שנעשתה בסטודיו שוקי קוק  2012
יצירה שמפנה מקום במגירות ,בחדרי הלב.
הבית שלנו מכיל גם את הורינו , סוג של דיאלוג עבר הווה עתיד,
 הרבה זמן אני מתהלך עם דימויים ומחשבות איך ליצור מכל שרשי הדברים הללו יצירה .
 להדהד מעבר לזמן .
 האפשרות לסריקה תלת מימדית בהובלתו הרגישה והמקצועית של שוקי קוק אפשרה להוציא מהדמיון לפועל יצירה משותפת.
על שולחן הסריקה שבסטודיו החל להרקם מיצב , מתוך אוסף מגוון של חפצים מעולמה של אמא שהבאנו בארגזים.
 לצד שוקי היו במלאכת הרקמה הזו גם תחיה רעייתי ויהודית אחותי,
 היצירה ביחד היא חויה וכל אחד נדרש לגמישות והסכמה ללכת עם דגשים כאלה או אחרים.
בדיעבד גם נחשף רצון עמוק משותף לאפשר למתבונן לקלוט משהו מהמהות של אמא שהוא סך ההקשרים של כולנו.
יצרנו קובץ דיגיטלי שמכיל משהו מסיפור חיים שלם.
מתוך שהאיכות פנטסטית ניתן לעשות חיתוכים נוספים בתוך השלם .
ועוד זוית ,הורי תרמו את גופם למדע , מקום קבורתם לא נודע על פי בקשתם.
בנינו להם פינה קטנה עם אבן בטרסות שלנו בנטף שבהרי יהודה .
בסיפור היצירתי הזה אנחנו גם כמו מניחים מייצב וירטולי על מצבה שאינה קיימת .



 מתוך הפייסבוק :Nino Herman

Judith Parnass זה קסום. האם בית ההורים היה ברמת גן?
 מרים פלשמן איזה יופי של תמונה! מעורר השראה
 Nino Herman תודה אכן הבית היה ברחוב הבאר ברמת גן
 Judith Parnass היינו שכנים, הכרתי את הוריך, אנשים כל כך מיוחדים, נכון, אמך היתה ציירת, כנראה אמן אמיתי... Nino Herman אכן אנשים והורים מיוחדים , אמנים , כל אחד בדרכו. תודה לך .
Milly Buzaglo-Por מרחיב את הלב! ובאותה נשימה מכווץ אותו, כי פוגש אותי במקומות מדויקים מאוד בימים אלה ומציף ונוגע... תודה רבה
טל מוזס נינו.. אפשר להרגיש דרך ליבך ועינייך עד כמה מיוחדים הם היו. זכיתם כולכם:)
 Ronit Binder-Artist מרגש מאד ,מראה של העבר ההוה והעתיד
Mossi Armon מרגש
רחלי גיל פרקול אמירה נהדרת,מלאת משמעות!

למעבר לבלוג הצילומים של נינו הרמן הקישו על הציור

למעבר לבלוג הצילומים של נינו הרמן הקישו על הציור
דניאל