יום רביעי, 10 בפברואר 2010

לורה הרמן פינטוס קורות חיים

לורה (ליאורה) הרמן –פינטוס Lore Herman -pintus 1921-1989

נולדה ב1921 בברלין עם אחיה התאום הייני, למשפחה יהודיה עשירה ומתבוללת, אביה היה מנהל חברת "של" בגרמניה.
בשנת 1936 עם עליית הנאצים, עקרה המשפחה להולנד עקב גילויים אנטישמים.
באמסטרדם סיימה את לימודיה באקדמיה לציור ואף למדה טיפול בילדים.
בראשית מאי 1940 פלשו הגרמנים להולנד, ושנה מאוחר יותר תפסו את אחיה התאום, הייני , שהוצא להורג במחנה במאוטהאוזן.
לורה אספה ילדים יהודיים שנאסר עליהם ללמוד במערכת החינוך הממלכתית ויצרה להם מסגרת של גן.
ב 1941 התחילו הטרנספורטים למזרח, לורה והוריה מצאו מחבוא בעזרת חברים מהמחתרת הקלוויניסטית , בארון סתרים בבית של תופרת מקהילתו של הכומר לואי סמליק באמסטרדם.
לורה פינטוס , כמו אנה פראנק, העבירה את רוב זמנה במחבוא בכתיבה ובציור. היא החלה לעבוד בזיוף מסמכים עבור המחתרת ההולנדית. לצד זה היא כתבה סיפורים ושירים, כשהדמיון מעוגן במציאות. מהווי ילדותם בבית הברלינאי האמיד והמוגן. הכומר , פרופסור סמליק שקרא את הסיפורים והכיר בערכם לקח אותם למשמרת במקום בטוח. הוא הסתיר את כתב היד עד סוף המלחמה מתחת לדוכן התפילות בכנסייה שלו. כך ניצל כתב היד ולורה קיבלה אותו חזרה אחרי השחרור.
שנתיים וחצי הצליחו להסתתר במחבוא עד שמישהו מהמחתרת שלא עמד בעינויים הילשין עליהם והסגיר אותם לגסטפו
ב1944 משפחת פינטוס הושלכה לבתי כלא , עברה חקירות ועינויים עד שהועברה למחנה וסטרבורק , הוריה נשלחו לטרזינשטט.
באמסטרדם ב 45' היא פגשה את גבי הרמן , חייל בבריגדה היהודית מארץ ישראל, כעבור 8 חודשים כשהחלימה מפצעי המחנה הם התחתנו ועלו לארץ.
בארץ לורה המשיכה להישתלם בציור , והפכה למורה לציור מאוד מבוקשת.
היא לימדה במשך עשרות שנים חוגי ציור לנוער ומבוגרים בביתה ברמת גן , בבית דניאל בזכרון יעקב, במנזר האחיות ציון בירושלים. מדי שנה בקיץ היתה נוסעת לשוויץ. שם בעיירה קטנה, וילדהאוס, היא ניהלה סדנה לציירים ומורים לציור, בני הקהילה הקלוויניסטית.
בארץ היא ציירה ביחד עם הציירים ,רות במברגר , הופשטטר, איזשר,
את ציוריה הציגה לורה יותר בחו"ל מאשר בארץ, בין השנים 1977-1983 קיימה לורה תערוכה שנתית בגלריה "שורש" בציריך.
בארץ הציגה תערוכות בבתים פרטיים. ומכרה תמונות רבות.
ב1987 לאחר מות בעלה ,היא הוציאה לאור את כתב היד שכתבה במחבוא הוא תורגם לעברית. ויצא בהוצאת "עקד" הספר ניקרא "הייני" כשם אחיה.הוא מוקדש לו ול- 300 חבריהם מ"מכבי הצעיר" שניספו במאוטהאוזן.
לורה נפטרה ב1989 כשהיא כשהיא בת 67 ממחלה.

.



3 תגובות:

elinor@israel אמר/ה...

איזה סיפור מדהים ומצמרר! תודה רבה. האקוורלים מהממים.

Ziva koort אמר/ה...

סיפור חיים מרשים, כואב ומרגש שסופו בתקומה.
וציירת טובה!

יהודית אמר/ה...

מרגש הסיפור
כבת לשורדים מהולנד
הסיפורים שקשורים בהולנד
מאוד מעניינים אותי
וחשובים לי

למעבר לבלוג הצילומים של נינו הרמן הקישו על הציור

למעבר לבלוג הצילומים של נינו הרמן הקישו על הציור
דניאל