אהבה לנופי בני אדם

ליאורה הרמן 26 שנים חלפו .

 אמא נמצאת איתי ביום יום בלב ביצירה באהבה ל"נופי בני אדם" .

מניח כאן עבודה ,קליפ מעיתונות ,ועמוד מספר אורחים מתוך תערוכה בגלריה "עתיד" בירושלים 1972 .

"הצעירים מוחאים כף, חנה ורפי מילר ".

.."לורה תמונותיך בתערוכה זו נראות בעיני כאנשים בחגיגה , יש בהן אור אומץ ומשרות מצב רוח טוב , יש בהן אופטימיות ודוקא באופן מיוחד התרשמתי מן הצעירים שמשמשים נושא חוזר בעבודתך , יש בהם סימנים של מבוכה וחיפוש , היה טוב לנוער לבוא לראות את עצמו "

מרדכי אבנון .

Hanna Miller :"לורה הרמן אשה נהדרת , תמיד עם חיוך
עושה טוב בנשמה , הורישה את אופיה
החיובי הטוב האופטימי לשני ילדיה
תמיד אהבתי לבוא לבית החם התרבותי
המחבק ברח׳ הבאר 4 ,
וכמובן הציורים , ספרי האומנות , והאווירה הנפלאה , פתחו בפני דלת לעולם שאני נמצאת בו עד היום , ומודה
למזל שנפל בחלקי להכיר את לורה , גבי
יהודית ונינו."

תיכף אשוב

אמא שלי הציירת ליאורה הרמן אהבה לצייר מאבנים שאספה בחוף הים 

אמא עולה  ושבה  קשרי לב , זכרון גוף .

"תיכף אשוב" יצירתה החדשה והקסומה של איריס ארז הפגישה אותי עם זוג מקסים 

מהחיים אילה ואופיר ,שרגעים רבים ברקוד הדהדו לשם לציורי אמא .

יש ביחד שלהם סינכרון מופלא מעודן אילה ואופיר זוג גם בחיים .  הלכתי למופע שלהם עבודה נפלאה של יחד 
 התאהבתי ביקשתי להמשיך לחדרי החזרות . 

איריס ארז רקדנית כוראוגרפית חברה יקרה פתחה בפני את מאחורי הקלעים , של "תיכף אשוב " יצירתה החדשה 
אני אוהב את היצירות שלה המרובדות שכבות שכבות של ממדים .  וזו החדשה יש בא עידון ודיבור על אהבה זוגיות שמתגלה לאורך מופע 
שנוגע בכל עיר ,יחד ,לבד , מרוץ ,פחד אהבה ותום.  הכל על מצע מעודן וטהור שמביאים אילה ואופיר .